המשטר והפוליטיקה בישראל

ביטוי ערכי	החוק ותוכנו

דמוקרטי	חוק יסוד הממשלה [החדש כולל השינויים] הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה וכי מקום מושבה בירושלים. בהמשך מסדיר החוק את עקרונות הכהונה מכוח אמון הכנסת, האחריות המשותפת בפני הכנסת ואחריותו של שר בפני ראש הממשלה. החוק דן בהרכב הממשלה ובכשירויות למילוי תפקיד שר, בהליכי הרכבת הממשלה, בכינונה, בדרכי פעולתה, בחלוקת התפקידים בין חבריה, בסדרי עבודתה, בסמכויותיה ובסמכויות השרים וסגני השרים, בכהונתם של שרים ובשכרם, ברציפות הממשלה, בהתפטרותה ובהתפטרות ראש הממשלה. את סעיף 42 של החוק האוסר, את שינויו, הפקעתו הזמנית, או קביעת תנאים בו, ניתן לשנות רק בהסכמת רוב חברי הכנסת. שני שינויים מהותיים, בהשוואה עם החוק הישן, הם שהצעה לאי-אמון לממשלה צריכה לעבור ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכדי להתקבל ולא ברוב רגיל, ושעכשיו ראש-שממשלה יכול לקרוא לפיזור הכנסת. בנוסף לשינויים המהותיים האלה, הוצאו מחוק היסוד הוראות שונות, שהועברו לחוק רגיל חדש בשם חוק הממשלה, שהתקבל בו זמנית עם חוק היסוד. כל החוק משוריין

יהודי	חוק יסוד מקרקעי ישראל החוק בא להבטיח שקרקעות המדינה, המהוות כ-90% מכלל הקרקעות במדינה, יישארו רכוש הלאום. החוק אוסר על העברת הבעלות על קרקעות שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, אם במכר ואם בדרך אחרת, למעט סוגי מקרקעין או עסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק. אין סעיפים משוריינים

דמוקרטי	חוק-יסוד נשיא המדינה הוא מסדיר בפירוט את מעמדו של נשיא המדינה, את דרך בחירתו (על-ידי הכנסת), את כישוריו וסמכויותיו ואת נוהלי עבודתו. אין סעיפים משוריינים

יהודי	חוק-יסוד ירושלים בירת ישראל מטרת החוק היא לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל.החוק עוסק במקומות הקדושים, מבטיח את זכויות בני כל הדתות ומצהיר על מדיניות, שלפיה יינתנו לירושלים עדיפויות מיוחדות לפיתוחה. אין סעיפים משוריינים

יהודי דמוקרטי	חוק-יסוד הכנסת קובע שהיא בית הנבחרים של המדינה, שמקום מושבה בירושלים, ושבהיבחרה תמנה 120 חברים. עוסק :
	בשיטת הבחירות, בזכות לבחור ולהיבחר, בתקופת כהונת הכנסת, בעקרונות לעניין הבחירות לכנסת, בכהונת חברי הכנסת, בחסינותם ובחסינות בנייני הכנסת וכן בעבודת הכנסת וועדותיה.[היבט דמוקרטי].
	את סעיף 4 לחוק - הקובע את שיטת הבחירות של חברי הכנסת- ניתן לשנות רק ברוב של 61 חברי כנסת44 הבא להבטיח מפני שינוי החוק באמצעות תקנות לשעת חירום, ניתן לשנות רק ברוב של 80 חברי כנסת. תיקון מס' 9 לחוק, שעבר ב-31 ביולי 1985 , קובע
	שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי [היבט יהודי],
	שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות. תיקון מס' 12 לחוק, שעבר ב-12 בפברואר 1991 - כ"ח בשבט, התשנ"א, מגביל את יכולתם של חברי כנסת לעבור מסיעה לסיעה בכלל ותמורת טובות הנאה בפרט.

יהודי דמוקרטי	חוק-יסוד השפיטה
	החוק עוסק בסמכות השפיטה, במוסדות השפיטה, בעקרון האי-תלות בענייני שפיטה, בפומביות הדיון, במינוי שופטים, בכשירותם ובכהונתם, בסמכויות בית-המשפט העליון, בזכות הערעור, בדיון נוסף, במשפט חוזר ובעקרון ההלכה הפסוקה. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום. [היבט דמוקרטי]
	החוק קובע שאם קיימת בעיה משפטית , שאין לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל..[היבט יהודי] אין סעיפים משוריינים

יהודי דמוקרטי	חוק-יסוד חופש העיסוק קובע שזכותו של "כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד" אלא אם "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל,
		ומדינה דמוקרטית]	[כמדינה יהודית
	שנועד לתכלית ראויה" קבע אחרת. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום. אין לשנות את החוק אלא בהצבעה של רוב חברי הכנסת. כל החוק משוריין. יש פסקת הגבלה. יש פסקת התגברות – המאפשרת לכנסת לחוקק חוק רגיל הפוגע בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61.

יהודי דמוקרטי	חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו החוק מכריז על כך שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. מטרת החוק "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל
		ומדינה דמוקרטית]	[כמדינה יהודית
	החוק מגדיר את חירותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, פרטיות וצנעת הפרט , הימנעות מחיפוש ברשות היחיד שלו, על גופו, בגופו או בכליו, והימנעות מפגיעה בסוד שיחו, בכתביו וברשומותיו. פגיעה בכבודו או בחירותו של אדם מותרת רק על בסיס חוק. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום, חוץ מאשר מבמיקרים חריגים.[הזכות לחיים, לקניין, לחירות אישית, לפרטיות לצנעת הפרט] לא משוריין. יש בו פסקת הגבלה