היסודות החוקתיים של מדינת ישראל
מבוססים על:
2
| יסודות חוקתיים - הגדרה : מערכת של חוקים נורמות וכללים המבטאים את העקרונות והערכים שהחברה מעונינת לחיות על פיהם | |
|
הכרזת העצמאות כיסוד חוקתי במדינת ישראל |
|
| הכרזת העצמאות, חוקי היסוד, חוק השבות והאזרחות, - כל אלו הם אבני היסוד שמנחים את רשויות השלטון כיצד לפעול מכיוון שאין למדינת ישראל חוקה. | * |
| להכרזת העצמאות אין מעמד משפטי הקובע נורמות משפטיות מחייבות. | * |
| הכרזת העצמאות כיסוד חוקתי - מסמך הצהרתי, המנחה ומכוון את הרשויות (כנסת , ממשלה בחקיקתם ואת בתי המשפט) בהעדר חוק מפורש או במקרה שיש מקום למתן פרשנות. | * |
| ברגע שקיים חוק הוא עליון. | * |
| מ- 1992 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש העיסוק - מחזקים את המעמד החוקתי של המגילה בגלל הפסקה " שזכויות היסוד יכובדו ברוח עקרונות ההכרזה. | * |
סוגיית החוקה הפורמאלית - גישות למדינה יהודית
הגדרה
|
נימוקים בעד חוקה -
|
נימוקים נגד חוקה -
|
| מחויבות משפטית ומוסרית לכונן חוקה לפי מגילת העצמאות | למגילה אין מעמד משפטי מחייב - ולכן אין מחויבות לכונן חוקה. |
| עצם קבלת החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 מחייבת כינון חוקה. | לא מחייב כי המדינה הוקמה לאחר הניצחון במלחמה קשה ולא בשל החלטת האו"ם. |
| מגדירה ומגבילה את סמכויות השלטון ומגינה על זכויות אדם ואזרח; מבטיחה את זכויות המיעוט. | השלטון מעדיף שלא לכבול את ידיו בחוקה המגבילה בעיקר את הרשות המבצעת. |
| חקיקה חילונית | המפלגות הדתיות התנגדו |
| מבטאת הסכמיות |
|
מחויבות הכנסת לכונן חוקה ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט. בדרך של הכנתה פרקים - פרקים, שכל אחד מהם הוא
חוק יסוד העומד בפני עצמו. בסיום עבודת הוועדה יאוגדו הפרקים לחוקת מדינה.
|
